קצת נוסטלגיה
פוסט זה הוא לא על קידום אתרים אלה על חיי האישיים.

ביום חמישי השתתפתי בכנס מחזורים של בית הספר היסודי בו למדתי- "היובל" בת"א.

המפגש היה מרגש (שקשקתי מחששות לפ� י האירוע) ובעיקר � וסטלגי ומעורר הרהורים-

עברו 30 ש� ה כמעט (קשה לי להאמין שא� י כזאת "עתיקה"), לרגע היי� ו אותם ילדים שהזמן קפא מלכת, � זכרים ביחד היכן שיחק� ו כדור רגל, היכן עשי� ו התעמלות בוקר מסודרים למסדר בוקר בזוגות, הטיפוס אל גג בית הספר כשכדור התעופף לשם, כיתות א' ש� ראו לי פעם כל כך גדולות ועכשיו הב� יין � ראה כל כך קטן (ביחס לגודל בית הספר של ילדיי).

וכמובן קשה להימ� ע מהשוואות איך � ראי� ו בעבר ואיך היום, מה כל אחד עושה (מקדמת אתרים , עסק משלי). הגישושים היו לא פולש� יים מדיי וגם לוו בהרבה שמחה אמיתית שכן היי� ו אחלה כיתה והיי� ו חבר'ה מאוד מגובשים.

המפגש גרם לפרץ של � וסטלגיה שקורית אולי פעם בהרבה זמן שכן מי עוצר את מרוץ החיים לחשבון � פש במרוץ החיים העמוס ( בית,ילדים וקריירה בקידום אתרים) והכי שמחתי לגלות שהזיכרון לא בגד בי ושזכרתי שמות ואירועים כאילו הייתי שוב תלמידת בית ספר היובל.